Baba Kama
Daf 19a
משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. מוּעָד לָאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לַבְּהֵמָה. מוּעָד לַקְּטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לַגְּדוֹלִים. אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יְהוּדָה הֲרֵי שֶׁהָיָה מוּעָד בַּשַׁבָּתוֹת וְאֵין מוּעָד בִּימוֹת הַחוֹל. אָמַר לָהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וּבִימוֹת הַחוֹל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אֵימָתַי הוּא תָּם מִשֶּׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשֶׁת יְמֵי שַׁבָּתוֹת.
Traduction
Si un bœuf est un muad pour les animaux de son espèce, non pour ceux d’une autre espèce, s’il est un muad pour les hommes, non pour les animaux, ou s’il est un muad pour les petits animaux et non pour les grands, son propriétaire paiera le dommage entier, lorsque le bœuf aura blessé ceux pour lesquels il est un muad; le maître paiera la moitié du dommage si le bœuf a blessé ceux pour lesquels il n’est pas un muad. On demanda à R. Juda, comment déciderait-on au cas où le bœuf est un muad, les jours de Shabat (quand il ne travaille pas), et non pas les autres jours de la semaine? R. Juda répondit: son propriétaire paiera le dommage entier causé par le bœuf un samedi, et la moitié du dommage qu’il fera les autres jours. Quand ce bœuf redeviendra-t-il un tam? Quand il aura passé 3 jours de Shabat sans faire de mal.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לקטנים. לעגלים:
אמרו לפני ר' יהודה. תלמידיו שאלו לפניו הרי אם הוא מועד בשבתות ולא לימות החול מהו אם חזרה דימות החול חזרה היא:
אמר להן וכו' מאימתי הוא תם וכו'. דחזרה דימות החול לאו חזרה עד שיחזור בו שלשה ימי שבתות ולא נגח אז חוזר לתמותו וטעמא דר' יהודה מפרש בגמרא:
הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ כול'. מִכֵּיוָן שֶׁהָרַג אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מוֹעָד. רַב אָמַר. בְּשֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גוֹיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁרָדַף שְׁלֹשָׁה רְדִיפוֹת וְהֵן מְשַׁעֲרִין שֶׁיֵּשׁ בִּרְדִיפָתוֹ נְגִיחָה.
Traduction
Le bœuf n’est-il pas muad dès qu’il a tué un homme? (Comment dès lors admettre l’hypothèse que ce même, bœuf, déjà passible de mort, puisse ne pas être muad envers un animal)? Il peut arriver, dit Rav, que le bœuf tue 3 idolâtres (auquel cas on ne tue pas le bœuf de suite); selon R. Yossé b. Hanina, il s’agit du cas où il a 3 fois poursuivi des hommes, et l’on estime que cette poursuite (en cas d’atteinte) eût été suivie d’un coup mortel (il n’est pourtant pas un muad qui a tué). –
Pnei Moshe non traduit
גמ' מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד. בתמיה כלומר הא דינו כמועד בהריגת אדם אחד למיקטליה וכי מאחר דהורגין אותו בהריגת האדם האחד היכי משכחת לה להאי דינא מועד לאדם אינו מועד לבהמה:
רב אמר. משכחת לה בשהרג שלשה עכו''ם דלא קטלינן ליה:
בשרדף שלשה רדיפות. אחרי אנשים והיו משערין ברדיפתו שיש בו כדי נגיחה אם היה משיג אותם וקא משמע לן דאפילו הכי לא הוי מועד לבהמה:
תַּנֵּי. שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס וְנִגְנְבוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. וְהָתַנֵּי. בְּאֵילּוּ אֲבָנִים וְנִגְנְבוּ מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. סְלָעִים גַּסּוֹת הֵן וְאֶיפְשַׁר לִבְלוֹל לָצֵאת יְדֵי כוּלָּן. אֲבָל אֲבָנִים דַּקּוֹת הֵן וְלֵית יְדַע אִי מִן הָדֵין נְסַב אִי מִן הָדֵין נְסַב. מִסָּפֵק כָּל אֶחָד נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. 19a מַה חֲמִית בִּגְנֵיבָה מֵימַר אֲנָן קַייָמִין אוֹ אֵינָן קַייָמִין אֶלָּא בְּמִשְׁתַּייֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בִּגְנֵיבָה אֲנָן קַייָמִין. נִמְצֵאת מִידַּת הַדִּין לוֹקָה. הַגַּע עַצְמָךְ. דַּהֲוָה לְדֵין חֲמִשִּׁין וּלְדֵין מֵאָה וְחַמִשִׁין. נִגְנְבוּ חֲמִשִּׁין אִישְׁתַּכַּח דְּהָדֵין דַּחֲמִשִׁיתָה דְלָא מַפְסִיד כְּלוּם.
Traduction
On a enseigné (118)Tossefta à Ketubot ch. 10.: si 3 individus ont mis de l’argent en commun dans une bourse, laquelle a été volée, la perte sera répartie entre tous selon les mises. —Mais n’est-il pas dit ailleurs: Si une maison appartenant en commun à deux hommes s’éboule, ils se partageront les matériaux, et si une partie de ceux-ci est ensuite volée, chacun prendra la moitié du reste? (Pourquoi ne s’agit-il plus de partage proportionnel)? R. Samei répond: comme les pierres sont grosses, et qu’il a été impossible à chaque associé de trier celles qui sont à lui, on ignore quelle part le voleur a emportée; en raison de ce doute, le reliquat sera partagé en parts égales, tandis que lorsqu’il s’agit d’un vol d’argent, semblable à de petites pierres, chacun aurait pu séparer sont bien, et par suite on répartit le reste selon les mises. —Est-ce à dire que l’on agit ainsi pour la partie perdue par vol, ou pour le reliquat présent? —Certes, répond R. Yossé b. Aboun, la proportion à répartir entre toutes les mises est applicable aussi à la partie volée; sans quoi, si l’on admet l’hypothèse que le voleur a pris toute la part d’un seul (non d’autres), la mesure judiciaire pourrait devenir injuste. Ainsi, au cas où l’un a mis 50 pièces d’or, un autre 150, sur lesquelles 50 ont été volées, admettra-t-on que le premier, qui a une part de 50 pièces, ne perdra rien (en déclarant au plus fort associé que le vol a dû être effectué sur son avoir? Comme cet argument n’a rien de fondé, il pourrait être rétorqué sans fin; la proportionnalité sera donc de règle).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דכתובות פ''י והכי איתא התם שלשה שהטילו לכיס ונגנבו מהן מביאין השאר לאמצע וחולקין. ונגנבו כך הן חולקין כלומר דהש''ס מפרש דהא דקתני התם מביאין השאר לאמצע וחולקין והיינו שלפי המעות הן חולקין דכל היכא דקאמר לאמצע כך הוא מיתפרש שממצעין ביניהן כ''א לפי חלקו וכדלעיל והילכך מפרש לה דלאו דוקא קתני מביאין השאר אלא נגנבו כך הן חולקין וכלומר דלענין הפסד הגניבה נמי הדין כן דכיון דהמעות בעין היו מחשבין ההפסד לפי המעות:
והתני בברייתא אחריתא:
באילו אבנים. כגון הבית והעליה של שנים שנפלו ששניהן חולקין באבני' ובאילו אבנים אם נגנבו מהן ההפסד מחצה לזה ומחצה לזה:
א''ר שמי. שאני התם סלעים גסות הן. ונתחלפו כאן השיטות בספרי הדפוס אגב שיטפא דהן קמא והן בתרא. וכצ''ל סלעים גסות הן ולית ידע אי מן הדין נסב אי מן הדין נסב מספק מחצה וכו' כלומר שבאבנים שהן גסות וא''א שיבללו זו עם זו ומספק שאין אנו יודעין מאיזה מהן לקח הגנב מחלק זה או מחלק זה הילכך חולקין ההפסד בשוה:
אבל אבנים דקות הן ואפשר לבלול לצאת ידי כולן כל אחד ואחד נוטל לפי כיסו. כלומר אבל במעות שהן כמו אבנים דקות שאיפשר להן שיבללו כולן ביחד ולצאת ידי כולן כל אחד וכו' וכלומר דאמרינן שמאחר שהמעות מעורבבין היו ולקח הגנב מחלק כולן כל א' וא' נוטל לפי כיסו ובזה יצאנו ידי כולן:
מה חמית מימר בגניבה אנן קיימין. מה ראית לומר ולפרש דגם בהפסד הגניבה הדין כן:
או אינן קיימין אלא במשתייר. או אינו דילמא הברייתא דוקא קתני מביאין השאר לאמצע דבמשתייר הדין נותן שכל אחד נוטל לפי מעותיו שהן כאן בעין לפנינו אבל בהפסד הגניבה אימא לך שנגנב מחלקו של אחד מהן ולא מחלק חבירו וא''כ הדבר בספק הוא וחוזר הדין לדין האבנים שיחלוקו בשוה ומנין לך לחלק ביניהם בסברא זו:
ואפי' תימר בגניבה אנן קיימין. כלומר לעולם בהפסד גניבה נמי הדין כן ועל כרחך לפרש הכי ולומר כהטעם שאמרנו דאנו תולין שהגניבה נעשית ממעות התערובו' ומחלק כולן כל א' לפי חלקו שהיה לו בו דאי לא תימא הכי אלא דאיכא חששא שמא ממעותיו של א' מהן לבדו נגנב אם אתה אומר כן נמצאת מידת הדין לוקה שאין לך לברר הדבר בפסק דין שיחלוקו הפסד הגניבה בשוה:
הגע עצמך דהוה לדין וכו'. שהרי אם היה לא' מהן חמשים זהובים ולאחד מאה וחמשים והגניבה היא חמשים ואם אתה אומר דחוששין אנו שמא הגניבה לא נעשית אלא מחלקו של א' מהן מעתה יאמר בעל החמשים לבעל הק''ן הגניבה נעשית מחלק המרובה שלך ומחלקי לא נגנב כלום אישתכח דהדין דחמישיתה לא מפסיד כלום. בתמיה. וכלומר דאם באנו כאן לספק הזה שמא לא נגנב אלא ממעות א' מהן ומתמת ספק זה אתה אומר שיחלוקו בשוה אין לדבר סוף שהרי יטעון בעל החמשים תולין אנו הספק במרובה ומשלך הוא נגנב ואין לי חלק בהפסד כלום וא''כ מידת הדין לוקה הילכך לא אמרינן הכי אלא והואיל המעות נבללין הן הגניבה נעשית ממעות כולן וחולקין בהפסד כפי המעות זה שליש אחד וזה שני שלישים ושאני גבי אבנים שאינן יכולין להבלל זה עם זה ואין שם ספק אחר אלא הספק הזה בלבד שמא לקח מאלו של א' מהן הילכך התם לעולם ההפסד למחצה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז. וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֶׁם רִבִּי זְעִירָא. וְכֵן לְשָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְרִבִּי זֵירָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר רִבִּי מָנִי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר לִי. לֹא מוֹדֶה רִבִּי לָֽעְזָר שֶׁאִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן שֶׁזֶּה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. שְׁוָורִים כְּמוּתָנִין הֵן. חָזַר וְאָמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגֵי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. סְתַמָּן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. סְתַמָּן זֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ.
Traduction
On lit dans notre Mishna. ''En cas de plusieurs bœufs tués, le possesseur du dernier touchera 100 zouz, celui de l’avant-dernier recevra 50 zouz, et les deux premiers auront chacun droit à 25 zouz''. (c’est la répartition proportionnelle de la perte). De même, dit R. Samuel au nom de R. Zeira (119)Ketubot ibid., lorsqu’il y a eu bénéfice, on le répartit par proportion. Cet avis de R. Zeira, dit R. Yossé, est opposé à celui de R. Eléazar (qui dit ailleurs de partager perte et profit en parts égales, non autrement). R. Mena dit: devant R. Juda j’ai objecté l’avis de la Mishna contre R. Eléazar, lequel m’a répliqué qu’il faut noter une distinction dans la Mishna; car, R. Eléazar admet certes qu’en cas de condition préalable faite entre les associés de prélever à chacun son revenu selon la mise, la condition est valable; or, les chevaux successivement tués sont assimilés à des conditions faites d’avance, et la répartition a lieu par proportion. R. Mena répéta ensuite son observation devant R. Yossé, qui lui répondit avoir entendu une discussion explicite à ce sujet entre R. Eléazar et R. Zeira: selon R. Eléazar, à défaut de décision précise, le partage aura lieu en parts égales (120)Dans la Mishna au contraire, les divers bœufs sont traités comme conditions faites.; selon R. Zeira, même en ce cas, la répartition a lieu selon les mises.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. במשנתינו. והש''ס מייתי לה בכתובות שם בתמן תנינן וגריס ה''נ כן כדרכו בכל מקום:
ושנים הראשונים דינר זהב. הרי כאן חלוקת ההפסד כל א' ואחד לפי מעותיו דשותפין הן וכדפרישית לעיל דהאי תלמוד מוקי לה לכולא מתני' אליבא דחד תנא וכר' עקיבא:
וכן לשכר. אם הטילו לכיס והותירו כל אחד נוטל השכר לפי מעותיו וכן הדין במתניתין דקאמר לעיל למ''ד דשותפין הן השביח שור המזיק השביח לשניהן ואם יש כאן עוד נזקין אחרים כך הן חולקין האחרון נוטל חצי השבח ושלפניו החצי ממנו ולהראשונים רביע לכל אחד ואחד:
הדא דר' זעירא פליגא על דר' לעזר. דלעיל דאמר אם לקחו סחורה במעות חולקין בשוה בין לשכר בין להפסד ואפילו בדבר שדרכו לחלק:
קשיתה קומי ר' יודן. הקשיתי קושיא זו לפני ר' יודן ממתני' על ר' לעזר ואמר לי דשאני במתני' דמי לא מודה ר' לעזר שאם התנו ביניהן בתחלה שיהא כל אחד נוטל לפי מעותיו כך הן נוטלין שכל תנאי שבממון קיים:
שוורים כמותנין הן. והלכך בדין דשוורים דמתני' כמו שהותנו בתחלה דמי שהרי לא נשתתפו כאן לדעת אלא שיש לכל אחד חלק בו והוי כמו שלקח זה בשלו וזה בשלו שחולקין לפי המעות:
חזר. ר' מני ובא לפני ר' יוסי ואמרה להא דר' יודן וא''ל ר' יוסי בפירוש שמיע לי דפליגי ר' לעזר ור' זעירא דר' לעזר סבר בסתמן חולקין בשוה ובמתני' כמותנין הן ור' זעירא ס''ל אפילו בסתמן כל אחד נוטל לפי מעותיו ולא ס''ל לחלק בין דינא דמתני' לדינא דעלמא:
Baba Kama
Daf 19b
משנה: שׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּֽגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. נִתְפַּקַּה הַחֵרֵשׁ נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן חָזַר לְתַמּוּתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. שּׁוֹר הָאִצְטַדִין אֵינוֹ חַייָב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִגַּח וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ אֲחֵרִים.
Traduction
Si le bœuf d’un homme jouissant de ses facultés mentales a frappé celui d’un fou, d’un sourd-muet, ou d’un mineur, le défendeur doit payer le dommage; si le bœuf d’un sourd-muet, d’un fou, ou d’un mineur, a frappé celui d’un individu jouissant de ses facultés mentales, le défendeur est acquitté. Si le bœuf d’un sourd-muet, d’un fou ou d’un mineur, a causé un dommage avec les cornes, le tribunal leur nomme un tuteur epitropo'', auquel les avertissements ont lieu à cet effet (pour déclarer ensuite le bœuf muad). Si après que le bœuf était devenu muad par suite de ces avertissements, le sourd-muet ou le fou a été guéri, ou le mineur est arrivé à sa majorité, le bœuf redevient tam (128)Les avertissements préalables ne s'adressent pas aux nouveaux maîtres.. C’est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: le bœuf reste dans son état présumé (muad). Le bœuf des courses de cirques, stadion, n’est pas condamné à mort, selon ces mots (ibid.): lorsqu’il frappe, non si d’autres l’y incitent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שור חרש שוטה וקטן וכו' פטור. ובגמרא מקשי רישא לסיפא ומפרש רישא בתם ואין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ובסיפא דקתני מעמידים להן אפוטרופוס שהוחזקו נגחנים מעמידין להם לשווייה מועד דכי הדר נגח משלם מן העליה:
חזר לתמותו. דקסבר רשות משנה מועד שיצא מרשות זה ונכנס לרשות בעלים אחרים משנה את דין התראתו וחוזר לתמותו:
הרי הוא בחזקתו. שהיה מתחלה דאין רשות משנה והלכה כר' יוסי:
שור האיסטדין. שמיוחד לנגיחות ומלמדין אותו לכך:
משנה: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלְּישְׂרָאֵל פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹר רֵעֵהוּ וְלֹא שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל נָכְרִי פָּטוּר וְשֶׁלַּנָּל נָכְרִי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נזֶק שָׁלֵם.
Traduction
Si le bœuf d’un individu a frappé un bœuf consacré au temple, il est acquitté et de même si le bœuf consacré a frappé le bœuf d’un individu, comme il est dit (Ex 21, 35): s’il a frappé le bœuf ''de son prochain'', non du sanctuaire (122)V. (Gitin 5, 1).. Si un bœuf d’un juif a frappé celui d’un païen (en Palestine), le défendeur est acquitté. Si le bœuf d’un païen a frappé celui d’un juif (en Palestine), que le bœuf ait été tam ou muad, le défendeur paie le dommage entier.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לשור של כנענים פטור. דרעהו דוקא:
הלכה: שׁוֹר שֶׁלְּפִיקֵּחַ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹר שֶׁלְּשׁוֹטֶה שׁוֹר שֶׁלְּקָטָן.
Traduction
Par l’expression de la Mishna ''un bœuf sourd, etc.'', il faut entendre le bœuf d’un homme sourd(muet, ou d’un fou, ou d’un mineur.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא שור של חרש וכו'. לישנא בעלמא מפרש ומשום דבנוסחת המשנה דהכא כתוב שור חרש שוטה וקטן פירש דהכי מתנינן שור של חרש וכו' דלא תפרש כשור חרש שוטה וקטן הנשנה במתני' בפרק דלקמן:
הלכה: שׁוֹר שֶׁלַּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי כול'. רַב אָמַר. רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם. הִתִּיר מָמוֹנָם שֶׁלַּגּוֹיִם. חִזְקִיָּה אָמַר. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּרָן. וְהוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד אוּמּוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. הוֹרִידָן מִנִּכְסֵיהֶן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדִינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן כְדִינֵי יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדִינֵיהֶן.
Traduction
Rav explique le verset (Ha 3, 6): Il regarda et fit tressaillir les nations, en ce sens: Après avoir vu que les païens n’observent pas même les lois naturelles des Noahides, Dieu fit délier (123)Jeu de mots sur la double étymologie possible de la racine YTR, tressaillir, et délier. V. Wayyiqra Rabba, ch. 13. la bourse des païens (les condamnant au paiement entier pour le dommage causé par leur bœuf, même tam). Hiskia explique de même le verset (Dt 33, 2): Il rayonne du haut de la montagne de Paran, dans le sens de tourner un visage mécontent (124)Autre jeu de mots analogue. contre les païens, contempteurs de la justice (et il les punit par cette amende). R. Yossé b. Hanina applique la fin d’un verset précité (de Habacuc) à la diminution de bien des païens. Enfin R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: on les traite selon leur propre juridiction (qui ne distingue pas entre le bœuf tam et le muad). Selon R. Ila, cette dernière règle n’a pas été énoncée à ce sujet (ce n’est pas les punir, en les jugeant selon leurs propres lois), mais à propos de l’enseignement suivant de R. Hiya: Si le bœuf d’un païen a frappé le bœuf d’un autre païen son voisin, lors même que le défendeur avait déclaré d’avance vouloir se conformer à la législation juive du pays, il devra payer le dommage entier, soit qu’il s’agisse d’un bœuf tam, soit d’un muad. C’est à ce sujet que la dite règle de R. Abahou est émise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב אמר ראה ויתר גוים. טעמא דסיפא מפרש ושל כנענים וכו' בין תם בין מועד משלם נזק שלם דאמר קרא ראה ויתר גוים ראה שבע מצות שנצטוו בני נח ולא קיימו והתיר ממונם של כנענים לישראל דאפילו שור תם שלהן שנגח שור של ישראל משלם נזק שלם:
הופיע מהר פארן. שסיבב את התורה לפני הכנענים ולא קבלוה הופיע נגלה פנים כנגדם לחייבן ולהפקיר ממונם:
הורידן מנכסיהן. סיפיה דקרא דחבקוק קדריש ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם:
כדיניהן. פסק להן שאין להן הפרש בין תם למועד:
על הדא איתאמרת. בתמיה וכי זה הקנס להן שיהא כדיניהן אלא על הדא איתאמרת כדיניהן דר' יוחנן דתני ר''ח בתוספתא שאם קיבל עליו דין ישראל עושים לזה כדיניהן:
מַעֲשֶׂה שֶׁשִּׁילַּח הַמַּלְכוּת שְׁנֵי איסרטיוטות לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלָֽמְדוּ מִמֶּנּוּ מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וַאֲגָדוֹת. וּבְסוֹף אָֽמְרוּ לוֹ. כָּל תּוֹרַתְכֶם נָאָה וּמְשׁוּבַּחַת חוּץ מִשְּׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְייַלֵּד לַנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מְייַלֶּדֶת לְבַת יִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵנִיק בְּנָהּ שֶׁלַּנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מֵנִיקָה לְבַת יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר וְשֶׁלַּנָּכְרִי מוּתָּר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל גְּזֵילוֹת נָכְרִי שֶׁיְּהֵא אָסוּר מִפְּנֵי חִילּוּל הָשֵׁם. שׁוֹר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי פָּטוּר כול'. בַּדָּבָר הַזֶּה אֵין אָנוּ מוֹדעִין לַמַּלְכוּת. אֲפִילוּ כֵן לָא מָטוּן לְסוּלָּמֵיהּ דְּצוֹר עַד דְּשָֽׁכְחוֹן כּוּלּוֹ.
Traduction
Le gouvernement (romain) envoya un jour auprès de R. Gamliel deux légionnaires, stratiwtai, pour s’instruire dans toutes les branches de la science sacrée. A la fin, ils lui dirent: ''Toute votre doctrine mérite des éloges, excepté les deux points suivants: 1. Vous défendez aux juives de servir comme sages femmes ou nourrices aux païennes (125)V. J. (Avoda Zara 2, 1)., tandis que vous admettez les païennes à rendre ces services aux femmes juives. 2. Vous interdisez de jouir d’un bien volé à un israélite, et vous permettez la jouissance d’un objet enlevé à un païen''. R. Gamliel ordonna aussitôt qu’il serait défendu dorénavant de garder le produit d’un vol fait à un païen, parce que ce serait une profanation du nom de Dieu (126)''Siffré sur Dt 344; Cf. J; Derenbourg, Essai etc., p. 322.''. Si le bœuf d’un israélite, est-il dit, a frappé le bœuf d’un païen, le propriétaire est dispensé de payer''. A ce sujet, nous n’avons pu donner de raison aux envoyés du gouvernement; mais heureusement avant qu’ils eurent atteint l’échelle de Tyr, ils avaient tout oublié (127)Grâce à cette voie miraculeuse une persécution religieuse a été évitée..
Pnei Moshe non traduit
איסטרטיוטות. פקידי המלך:
בת ישראל. מתני' בפ''ב דע''ז וזה קשה להם:
אין אנו מודיעים. טעמו של דבר:
עד דשכחון כולן. כל מה שלמדו ומן השמים היה זה:
שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִים. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי ג̇ מִינִין לִג̇ יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח וכול'. ייָבֹא כִפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּֽדְקָה עַצְמָהּ. בַּיּוֹם רִאשׁוֹן בָּֽדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָֽדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָֽדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רַב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָהּ וּבְאֶמְצָעִיתָהּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. וַודַּאי. חָזַר וָמַר. סָפֵק. וְרַב 19b אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַודַּאי.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
שאם יצא ביום הראשון וכו'. בעיא היא בכי האי גוונא מאי וכל הסוגיא כתובה לעיל בפרק ב' הלכה ו' עד הוינן סברין מימר ואדהתם קאי וכו' כדרך הש''ס הזה שהוא מקצר ועיין שם ותמצא מפורש היטב בסייעתא דשמייא:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְּהַוְועֲדָה.
Traduction
vide
הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. מִכֵּיוָן דּוּ חֲמִי לוֹן לְבִישִׁין נְקִיִין עוֹד הוּא מְשַׁנֶּה דַּעְתֵּיהּ.
Traduction
(121)Suit un passage traduit ci-dessus, (2, 6).. Quand à l’avis de R. Juda dans la Mishna (d’exiger un laps de temps ''de 3 Shabats, sans faire de mal''), il a pour motif ceci: de ce que le bœuf voit en ce jour les hommes revêtus de plus beaux habits, il a le sens de la vue troublé (et il frappe; il ne redeviendra donc un tam qu’après le triple retour de cette solennité, en restant calme).
Pnei Moshe non traduit
מאי טעמא דר' יהודה. דבעי חזרה מימי שבתות:
מכיון דחמי לון וכו'. כלומר דמסתמא מה שהוא רגיל לנגוח בשבתות ולא בימות החול הוא מחמת שרואה בני אדם לובשין מלבושי שבת מכובדין ונקיים ואינו רגיל בזה ונעשה משונה מכח זה ומשתגע ונוגח ואם כן אינו חוזר להיות תם לשבתות עד שראינו שחוזר בשלשה שבתות ואינו משתגע עוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source